תסמונת אנגלמן היא מחלת תאי עצב מורשת הנגרמת מתקלה בגן ה-UBE3A. היא מתאפיינת בהפסקת צמיחה, מאפיינים פנימיים ייחודיים, מוגבלות בתנודות מורשת ותקיים תיקון תזוזה, בעיות בתזונה, סיכון גבוה לסיוטים ותקרית חרדה, ובדרך כלל חייכנות מרובה. היא מקבלת את שמה מהרופא הבריטי הרי ג'וזף אנגלמן, שתיאר את המחלה לראשונה בשנת 1965.